1ויחלקם דויד וצדוק וכו'. היו"ד בסגו"ל והחי"ת בקמ"ץ. והוא כמו "ויַחַלקם" בפת"ח; וכן "ויֶחָלקם דוד" האמור למעלה כג,ו, כי שוים הם בזה הנקוד. וכבר זכרתי דקדוקו בספר מכלל לה,ב. פי': לפי ששנה דוד המשמרות ממה שהיו. כי מתחילה היו שמונה מאלעזר ושמונה מאיתמר; וראה דוד כי בני אלעזר רבים לראשי הגברים מבני איתמר להלן פס' ד, ולקח עמו אחד מבני אלעזר ואחד מבני איתמר, והוסיף עוד שמנה משמרות. ותקן עשרים וארבעה משמרות, השש עשרה מאלעזר והשמנה מאיתמר שם. וזהו שאמ' "בית אב אחד אחוז לאלעזר" להלן פס' ו – כלומ': יותר על מה שהיה מתחלה, "ואחז אחז לאיתמר" שם – כלומ': מה שהיה אחוז לאיתמר מתחלה היה גם כן עתה אחוז, כי לא הוסיפו לו משמרה. ונחלקו רבותינו ז"ל ב' תע' כז,א: יש מהם מי שאומר כי משה תקן שמנה משמרות – ארבעה מאלעזר וארבעה מאיתמר, בא שמואל והעמידן על שש עשרה – שמנה מאלעזר ושמנה מאיתמר, בא דוד והעמידן על עשרים וארבעה; ויש מהם מי שאומר כי משה תקן שש עשרה – שמנה מאלעזר ושמנה מאיתמר, באו שמואל ודוד והעמידום על עשרים וארבעה, שנ' "המה יסד דוד ושמואל הרואה באמונתם" לעיל ט,כב:1ויחלקום בגורלות אלה עם אלה. רצה לומר כי לא נתן מעלה לאחד מהם על חברו, כי כלם היו שרי קדש ושרי האלהים מבני אלעזר ובבני איתמר. לפיכך לא נתן להם מעלה זה על זה להיות זה קודם לזה; אלא כמו שעלה הגורל להם כן היו, לבד הכהונה הגדולה שהיתה מבני אלעזר כמו שפרשנו למעלה ה,כז. וכתב שמעיה בן נתנאל הסופר עשרים וארבעה משמרות, וכתב ראשי הגברים, ונתנם בקלפי, ויצא הגורל הראשון ליהויריב וכו':1אבות הראש לעמת אחיו הקטן. כך היה שמו – "אבות". ופי' "לעמת אחיו הקטן" – שלא היה הגדול ראשון ואחריו הקטן, אלא הפילו ביניהם גורלות גם הם כמו שעשו הכהנים: בין גדול ובין קטן, כאשר עלה גורלו כן היה. וכן אמ' "כקטן כגדול מבין עם תלמיד" דה"א כה,ח; פי': המבין הוא הגדול והתלמיד הוא הקטן:
